אחלה סרט: כוכבים על פני האדמה
סרטו של המפיק ההודי אמיר קהאן מתאר חייו של הילד אישאן אוואסטי. אישאן הוא ילד שמח, טוב לב, אוהב לצייר, ליצור, לטייל, לבהות ולחלום. הוא מחובר מאוד לעולם הטבע והחי. הסרט מתאר באופן צבעוני, מרגש ויפה את הרגעים בהם הוא מחובר לעצמו, ולעולמו הפנימי העשיר. אישאן לא עבר אבחון אך סביר להניח כי אם היה מאובחן היו המומחים חושפים כי יש לו דיסלקציה או דיסגראפיה ואולי אף הפרעות תקשורת. מה שברור לסובבים אותו הוא קשייו הגדולים בקריאה וכתיבה אך אין הם מבינים מהן הסיבות לקשיים אלה. ההורים, המורים בבית הספר והחברים – אינם מבינים את הקושי שלו והם לועגים לו. כולם כעוסים וצועקים עליו ומאשימים אותו בהיותו עצלן ופרחח. בציורים המופלאים שלו אף אחד לא מתעניין – בעיניהם זה בזבוז זמן, וכולם מסתכלים רק על המבחנים וההישיגים.
כתוצאה מכך, אישאן גדל מתוך החוויה שהוא "דפוק". הוא יודע שמשהו לא בסדר אבל לא יודע מה. אלו החיים וזו ההסובבת אותו מבחינתו. העולם סוגר עליו מכל עבר. הוא מנסה לזרוק כדור – אבל משום שאינו מסוגל לתאם את התאוצה והמרחק – הוא יוצא נלעג ואף מקבל מכות מהשכן שלו. כולם מצליחים ורק לו קשה. הסרט מתאר עד כמה הוא חש מתוסכל, אשם, רע וטיפש.
אביו מחליט לשלוח אותו לפנימיה בה הוא מקווה שיצליחו "לאלף" אותו, אך כמובן שהם לא מצליחים, ואישאן הולך ודועך, נסגר יותר יותר, עד שהוא מפסיק לצייר, מפסיק לחייך, מהלך כסהרורי עם מבט מפחיד בעיניים, עד שהוא קץ בחייו והוא כמעט ומתאבד.
למזלו הרב – המורה לאמנות, שגם הוא סבל מלקויות למידה בילדותו, הוא הראשון שמצליח לאסוף את השגיאות של אישאן לתבנית מוגדרת- ונותן שם לאותיות הרוקדות לפני אישאן: "דיסלקציה". אך חשוב מכך הוא מלמד אותו שרבים מן הממציאים הגדולים כמו אלברט איינשטיין, תומס אדיסון, ליאונרדו דה וינצ'י ועוד היו לקויי למידה – אך הם גם ידעו להסתכל על הדברים אחרת מזוית מקורית וחדשה – ולכן תרמו לעולם רבות. לדברי המורה שלו: "הילדים האלו הם היהלומים". הילדים הללו הם אכן נשמות טהורות – וגם אם הם אינם אמנים או יוצרים מופלאים – יש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מהם!
עד כמה אנחנו מפספסים את הילדים האלה?
האם אנחנו מצליחים להיכנס לנעליהם ולהבין מה עובר עליהם? עד כמה הם נואשים, אבודים ומפוחדים?
האם אנחנו צועקים עליהם ומענישים אותם , במקום לעזור להם להתמודד עם הקושי?
האם אנחנו לעיתים מתמקדים רק בהישגים וציונים?
אנו עשויים לחשוב – כל זה קורה בהודו – אבל אצלנו יש יועצים ופסיכולוגים בכל בית ספר ללקויות למידה – והמצב שונה לגמרי. אך האמת היא שאנחנו עושים טעויות אלו בכל יום מחדש. לפני מספר שנים היגשתי נער לבגרות בלשון. היו לו קשיי למידה רבים – אך ההורים סירבו לבצע אבחון – דבר שגרם לו סבל וייסורים רבים, כאשר הוא ניסה ללמוד ולא הצליח. האם אנחנו לפעמים צועקים על אנשים – במקום לעזור להם ולהסביר להם מה לעשות? כנראה שאנחנו גם עושים את זה ! הסרט הוא הזדמנות להיכנס לנעליו של ילד עם דיסלקציה – והוא מאפשר לנו לחוות יחד איתו את הקושי.
במרכז היענות, המופעל על ידי עמותת אחל"ה – אחת ממגמותינו היא להקשיב למשפחה ולילד ולהכנס לנעליו . לזהות את הקושי מנקודת המבט של כל אחד מבני המשפחה. לעיתים כל שעלינו לעשות הוא להאיר את ייחודיותו של הילד. לעיתים קרובות ההורים כל כך דואגים לילד – עד כי אינם מספיקים להנות מיופיו ,כישוריו , חכמתו וליבו הטהור.
אם לא צפיתם עדיין בסרט – ניתן לצפות כאן בסרט ללא תשלום! אורכו של הסרט שעתיים וארבעים דקות – אך שווה כל רגע! לרגישים מביניכם וגם לאלו שלא – נא להכין ממחטות! כמובן שמשפחות בהן יש בן משפחה עם צרכים מיוחדים, המעוניינות להתייעץ איתנו – מוזמנות להשאיר לנו הודעה 24 שעות במענה הקולי 026505276 או במייל. נשמח להיות זמינים, להיות אוזן קשבת, ולנסות למצוא פיתרונות ככל שנוכל! צפיה מהנה!
יואב לוי עובד סוציאלי במרכז היענות של עמותת אחל"ה