Check back soon
Once posts are published, you’ll see them here.
עד עתה הצליח צוות מרכז היענות למנוע אשפוזים פסיכיאטריים מיותרים של צעירים ובוגרים רבים, אך סיפור זה דווקא מתייחס למניעת אשפוזה של אם חד הורית לשני ילדים עם צרכים מיוחדים.
בשעת לילה מאורחת צלצל הטלפון הנייד שלי כשאני מלווה את אימי בבית החולים. אשה בשנות הארבעים במצב מצוקתי קשה איתרה ומצאה את עמותת אחלה בגוגל ומייד התקשרה אלי. "רוצים לאשפז אותי באשפוז פסיכיאטרי כפוי ולקחת ממני את הבנות התאומות שלי שתי הבנות שלי בנות תשע". זה היה משפט הפתיחה. באותה שיחה לא הזכירה האם כי מדובר בבנות עם צרכים מיוחדים. הסבתא ניגשה לעורך דין בשפלה שדרש 30.000 ₪ רק לפתיחת תיק ועוד מאות אלפי שקלים על מנת לטפל במקרה. אני אמרתי לאמא כי אם עמותת אחלה תטפל בעניין זה ללא תשלום , אלא בתשלום סמלי ואנו נעבוד בשיתוף עם רשויות הרווחה ולא במלחמה כנגד הרשויות שלא רק לא תועיל אלא תגרום נזק. במלחמה יש רק מפסידים ומי שמשלם את המחיר הם כמעט תמיד הילדים. האמא היא אם חד הורית עם סיפור ילדות והתבגרות אישי ומשפחתי מורכב מאוד שאינה מפרנסת את עצמה ואת ילדיה. אין לה שום קשר עם אחיה ואחיותיה ואף לא עם אימה, הסבתא של התאומות, הסבתא מפרנסת אותה ואת בנותיה ודואגת לכל הצרכים שלהם החל מהדירה, דרך הרכב, מתשלומי בית הספר ועד לשיעורי הנגינה. הבנות פוגשות את הסבתא אחת לשבוע. הסבתא נאלצה למכור את דירתה ולעבור לדירה צנועה יותר בשל תמיכתה הכלכלית המלאה בבתה ובנכדותיה. לאמא סיפור חיים מורכב והיא דמות מאוד לא שגרתית. כל הצרות החלו כשהסבתא שלחה את בתה לרשויות הרווחה על מנת שתדאג לזכויותיה ולזכויות הילדים כיוון שלא עמדה יותר בתשלומים. העובדת הסוציאלית ראתה את אם המשפחה שאינה אם שגרתית והחליטה לשלוח אותה לפסיכיאטרית וזו החליטה לשלח אותה לאשפוז למשך שלושה חודשים. מעין אבחון שיקבע האם יש לה מסוגלות לגדל את התאומות. הייתה זו תקופה שכמה אמהות בארץ פגעו בילדיהן ו"רוח התקופה" היתה לרעתה, שכן רשויות הרווחה נהגו בחומרה בכל חשד של פגיעה בילדים ע"י ההורים. עוד באותו לילה יצרתי קשר עם עובדת סוציאלית בכירה שלמזלי עבדה בעבר בגן הילדים לחינוך מיוחד שבו למדו התאומות בעבר. היא אמרה כי האמא דואגת לילדים בצורה מדהימה וחיובית, אך לא יודעת כיצד לדאוג לעצמה.
מאותו רגע ניתן האור הירוק לפעולה: צוות מרכז היענות של עמותת אחלה יצר קשר עם גורמי הרווחה ועם הפסיכיאטרית ושלב אחר שלב נכנסו לעבודה משותפת שמנעה את אשפוזה המיותר של האם ואת כל הטראומות שהיו יכולות להיגרם לה ולתאומות. לכל אחת מהתאומות יש אתגרים שיקומיים, חברתיים, חינוכיים ולימודיים מורכבים והן זקוקות לאמן. לכל אחת מהתאומות נמצאה המסגרת החינוכית המתאימה בעזרת צוות מרכז היענות וכן מסגרות המשך. גם כיום הן לומדות במסגרות שונות והמשפחה ממשיכה לתפקד באופן עצמאי. שמירת הקשר נמשכת ובעת הצורך למעורבות ולהתערבות של צוות מרכז היענות, המשפחה פונה לצוות המרכז לשם לקבלת ייעוץ, תמיכה וליווי והתערבות במידת הצורך.
יוחנן פלוסר